תו"ב
בית משפט השלום קריות
|
44653-08-11
23/01/2013
|
בפני השופט:
טל תדמור-זמיר
|
| - נגד - |
התובע:
ועדה מקומית לתכנון ובנייה חבל אשר
|
הנתבע:
1. יורם רנגל
2. תמר רנגל
|
| החלטה |
לפניי בקשה להתיר לנאשמים לחזור בהם מהודאתם וכן לבטל את כתב האישום כנגדם מחמת טענות של התיישנות והגנה מן הצדק.
1.
רקע
כנגד הנאשמים, בעל ואישה, הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של ביצוע עבודות ושימוש הטעונים היתר ללא היתר.
כעולה מעובדות כתב האישום במהלך חודש מאי 2011 בוצעו במקרקעין הידועים כגוש 19936 חלקה 9 במושב בן עמי (להלן: "
המקרקעין"), שייעודם חקלאי, עבודות בניה ושימוש ללא היתר בדרך של יציקת משטח בטון והקמת סככה מפולשת עשויה מקונסטרוקציית ברזל ומקורה בגג איסכורית בשטח של כ- 370 מ"ר מעל המשטח (להלן: "
העבודות").
בכתב האישום נטען כי בעת ביצוע העבודות הנאשמים היו בעלי המקרקעין, מי שהוחזקו הבעלים של המקרקעין, המבצעים בפועל של העבודות, המשתמשים במקרקעין, האחראים לעבודות או לשימוש ומי שמוטלת עליהם החובה להשיג היתר לעבודות ולשימוש.
ביום 5.7.12 הודו הנאשמים, בנוכחות באת כוחם, בעובדות כתב האישום, הורשעו בעבירה שיוחסה להם ושמיעת הטיעונים לעונש נדחתה, לבקשת באת כוחם, בכדי שתוכל להמציא מסמכים.
ביום 23.11.12, בחלוף כ-4 וחצי חודשים ממועד ההודאה, הגישו הנאשמים בקשה להתיר להם לחזור מהודאתם ולבטל את כתב האישום נגדם מחמת טענות של התיישנות והגנה מן הצדק.
2.
טענות הנאשמים
בעניין חזרה מהודאה טענה ב"כ הנאשמים כי הנאשמים הודו רק בעובדות המתוארות בסעיף א1 לכתב האישום אך לא הודו כי עשו שימוש חורג במקרקעין שכן ראשית, הם אינם משתמשים במקרקעין (אלא הורי הנאשם 1) ושנית, המקרקעין שימשו כרפת עוד לפני כניסתו לתוקף של חוק התכנון והבניה ועל כן אינם מחייבים היתר.
כן טענה ב"כ הנאשמים כי הנאשמים לא היו שלמים עם הודאתם ומסיבה זו גם ביקשו לדחות את הטיעונים לעונש. לטענתה, עד היום הם אינם חיים בשלום עם הודאתם שכן ידוע להם כי תושבים אחרים באותו ישוב ביצעו אותן עבודות ולא הוגש כנגדם כתב אישום רק מחמת העובדה שעליהם לא הלשינו וכן כיוון שהתברר להם כי לא יוכלו לקבל היתר כל עוד תוכנית התב"ע של הישוב לא תסתיים.
ב"כ הנאשמים הוסיפה כי הנאשם 1 עובד עם חברות הדורשות תעודת יושר כתנאי לעבודה עמן והרשעה פלילית בתיק דנן עלולה לפגוע בפרנסתו ובפרנסת בני משפחתו.
בנסיבות, טענה ב"כ הנאשמים כי יש לאפשר לנאשמים להוכיח את צדקתם וחפותם ולהתיר להם לחזור מהודאתם, בעיקר לאור העובדה שטרם נגזר דינם, בהפנותה לפסיקה תומכת.
בעניין ההתיישנות טענה ב"כ הנאשמים כיהעבירות מושא כתב האישום התיישנו הואיל ומדובר בשיפוץ לעבודות שהיו קיימות עוד לפני 1965 (כך במקור) וכי השימוש במבנה קיים מזה למעלה מ-45 שנים.
בעניין ההגנה מן הצדק טענה ב"כ הנאשמים כי יש להורות על ביטול כתב האישום כנגד הנאשמים מן הטעם של אכיפה בררנית, שכן כתב האישום הוגש נגדם רק בשל העובדה כי שכנם, המצוי עמם בסכסוך, הלשין עליהם, בעוד יתר תושבי הישוב ביצעו עבודות זהות בגינן לא הוגש נגדם כתב אישום.
בנוסף, לטענת ב"כ הנאשמים, המאשימה הכשילה את הנאשמים והתנהלה כלפיהם בדרך המצדיקה אף היא ביטול כתב האישום מחמת טענה של הגנה מן הצדק, בהגישה נגדם כתב אישום ביודעה ובהכריזה כי לא תדון בבקשתם ללגיטימציה כל עוד לא תסתיים תוכנית התב"ע של היישוב, אשר החלה רק ביוני 2012, קרי, לאחר הגשת כתב האישום נגדם.
3.
טענות המאשימה
בעניין החזרה מהודאה טען ב"כ המאשימהכי הנאשמים נכחו בבית המשפט במהלך כל הדיונים, היו מיוצגים בכל הדיונים, ניתן להם זמן רב על מנת לשקול צעדיהם בטרם מסרו הודאתם המפורשת, לא נטען ולא הוכח כשל בייצוג המשפטי שקיבלו, הם היו מצויים בפרטים לאורך כל ההליך ולא הוכיחו כל אילוץ בהודאה או חוסר הבנה ביחס לעובדות, קרי, לא התקיימו נימוקים מיוחדים בגינם יש להתיר להם לחזור בהם מהודאתם.
לטענת ב"כ המאשימה, אף במסגרת הבקשה לחזרה מהודאה, שבו הנאשמים והודו בביצוע העבירות.
לעניין ההתיישנות טען ב"כ המאשימהכי עבירות ביצוע עבודות הבניה והשימוש המיוחסות לנאשמים בוצעו בחודש מאי 2011 ובסמיכות לכך ומשכך אין יסוד לטענת ההתיישנות.